<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תע"ד</h1>
<h2>דף קטז:</h2>
(וכוליה). והלכתא גרסי' בפר"ח. וכן נראה לי. והא דאמרי' [לעיל ק"ט ע"ב] קיבה שבישלה בחלבה אסורה בלא שהה כדי להעמיד. וכן כשירה שינקה מן הטריפה. דכולה מתני' לא מיירא בהעמדה אלא גבי עור. ופשוטה דכולה בשריפת חלב טריפה. מדלא קתני המעמיד בקיבת נבילה אם יש בה בנותן טעם. כדקתני גבי עור. ובסיפא לא קתני העמיד (דבקיבה) [בקיבת] כשירה שינקה מן הטריפה אם יש בה בנותן טעם. אלא סתמא קתני אסורה. דבשלא שהה כדי להעמיד קמיירי. ומשום הכי לא פריך תלמודא מיניה ומשני על והלכתא אין מעמידין בעור קיבת נבילה אבל בקיבת עצמה ובקיבת (שחטה) [שחוטת] נכרי וכשירה שינקה מן הטריפה בקיבת[ה] וכל שכן בקיבת טריפה שינקה מן הכשירה מאי טעמא דחלב המכונס בעור קיבה פרש הוא. ומדקתני אם יש בו בנותן טעם דהיינו לפחות מששים נ"ל דהעמדה אינה אסורה. אע"ג דצונן הוא בשר בחלב צונן הוא דרבנן ביש נותן טעם. מכתיבת רבינו תם זצ"ל.
